תאונת עבודה

תאונת עבודה הינה תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו של עובד אצל מעבידו או מטעמו. כאשר מדובר בעובד עצמאי – תאונת עבודה תחשב ככזו אם קרתה תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח יד.

תאונה יכולה להיחשב כתאונת עבודה אף אם ארעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של העובד לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עובדה אחד למשנהו. לעומת זאת, תאונה אשר קרתה במהלך העבודה, אולם ללא קשר ישיר לעבודה, לא תיחשב תאונת עבודה (לדוגמא, אירוע מוחי או התקף לב שקרה בעת העבודה, יוכר כתאונת עבודה רק אם יוכח שהיה קשר בין תנאי העבודה ובין אותו אירוע מוחי או התקף לב).

מה עושים מייד לאחר קרות התאונה, או כאשר מתעורר חשד של קיום מחלת מקצוע כלשהי או פגיעת מיקרוטראומה)?

1. מיד לאחר קרות התאונה, על הנפגע לדרוש לקבל טיפול רפואי נאות מרופא במוסד רפואי מוכר כגון בית חולים או קופת חולים
2. במהלך קבלת הטיפול, יש לספר לרופא בדיוק את תיאור הכאבים וההגבלות מהן הנפגע סובל. כן יש לספק תיאור של קרות התאונה והשתלשלות האירועים. יש לוודא שאכן כל הפרטים הנמסרים נרשמים בדו"ח הרפואי בדיוק בצורה שבה הם מתוארים.
3. לאחר תום קבלת הטיפול הראשוני, יש לדאוג לקבל עותק של המסמך הרפואי אשר נכתב בעקבות קבלת הטיפול. את העותק הזה יש לשמור ברשותכם. במקרים רבים, מכחישים הגופים הללו את עצם קרות התאונה ו/או את הדרך בה קרתה התאונה. מסמך רפואי בו מתוארים בדיוק סוגי הפגיעות ואופן התרחשות התאונה, יכולים לעזור מאד בהוכחת עצם קרות תאונת עבודה והדרך בה התרחשה.
4. במידה והנפגע מרגיש לא טוב לאחר שחרורו מהמוסד הרפואי, עליו לפנות שוב לקבלת טיפול רפואי. הסיבה: פגיעות ופציעות רבות (בעיקר כאשר מדובר באיברים פנימיים) יכולות לתת אותותיהן לאחר פרק זמן מסוים של יום, יומיים, שבוע וכד'. כמובן שיש לדאוג לקבל העתק של כל המסמכים הרפואיים אשר נכתבים בעקבות הפניות השונות לקבלת טיפולים רפואיים לאחר תאונת העבודה.
5. מלבד המסמכים הרפואיים הנכתבים ע"י הרופאים השונים, חשוב מאד לדאוג לקבל עותק מכל תוצאות הבדיקות אשר נערכות לנפגע בעקבות תאונת העבודה, ואשר בדרך כלל כוללות צילומי רנטגן, סי-טי (.C.T) וכד'.
6. בסמוך ככל האפשר ליום התאונה, מומלץ לנפגע לתעד בכתב את השתלשלות האירועים הקשורים לתאונה ובכלל זה גם את פרטיהם של כל העדים אשר ראו את התאונה וכד'.
7. כאשר הדבר מתאפשר, על הנפגע לפנות למעבידו בבקשה לקבלת טופס הודעה על תאונת עבודה, הנקרא גם טופס ב.ל. 250. בטופס זה מציין המעביד את פרטיו ואת פרטי התאונה כפי שנמסרו לו ע"י הנפגע ולאחר מכן חותם במקום המיועד לכך.
8. את טופס ההודעה הנ"ל (ב.ל. 250) על הנפגע למסור לרופא המטפל בקופ"ח לצורך קבלת מסמך המכונה "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה", עבור ביטוח לאומי.

התביעה מול המוסד לביטוח לאומי

 התביעה למוסד לביטוח לאומי מתחלקת לשני חלקים עיקריים:

1. התביעה לקבלת דמי פגיעה, או תשלום עבור הימים בהם היה הנפגע באי כושר עבודה מוחלט בהתאם לאישורים הרפואיים שבידיו ("תעודות רפואיות לנפגע בעבודה")
2. התביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה, וקבלת מענק הנכות או קצבת הנכות המתאימה.

את שתי התביעות הללו ניתן להגיש לביטוח הלאומי אך ורק באמצעות הטפסים המיועדים לכך.

המוסד לביטוח לאומי אינו מפצה את הנפגע על כל הנזקים שנגרמו לו בעקבות תאונת עבודה. הפיצוי שניתן לקבל מהביטוח הלאומי הינו בעיקר עבור הפסד השתכרות בתקופת אי כושר העבודה, מיד לאחר התאונה, ועבור הנכות שנקבע לנפגע בעקבות התאונה. ניתן לקבל לעיתים גם פיצוי עבור הוצאות רפואיות, נסיעות לטיפולים וכד'.

התביעה לקבלת דמי פגיעה

 על מנת לקבל את דמי הפגיעה המגיעים לנפגע, אשר היה בעקבות התאונה בתקופת אי כושר עבודה מוחלט, יש למלא טופס תביעה מיוחד הנקרא "הודעה על פגיעה בעבודה".

לטופס זה יש לצרף את המסמכים הבאים:

• תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה
• תעודות רפואיות נוספות לנפגע בעבודה (תעודות המשך מחלה)
• אישורים רפואיים מקופ"ח שלום ומביה"ח הנוגעים לתאונה
• תוצאות בדיקות וצילומי רנטגן

התביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה  במידה והנפגע חושב שבעקבות תאונת עבודה הוא נשאר בנכות כלשהי, עליו להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה. זאת, לא לפני תום תקופת אי-הכושר המוחלט, אשר יכולה להגיע למקסימום של שלושה חודשים. במקרים מסוימים יכולה להיות תקופת אי כושר ארוכה יותר, אך על מנת לקבל תשלום דמי פגיעה עבור תקופה ארוכה מ-3 חודשים יש לקבל אישור לכך מן הועדה הרפואית של הביטוח הלאומי.